כוויות חום בילדים – מאת ד”ר אכי פרידמן

כוויה הינה למעשה תהליך של מוות ונמק של רקמה בגלל חום. הכוויות עשויות לקרות מחום יבש (אש), חום רטוב (מים רותחים) או כוויות חשמליות.

כוויות מחולקות ע”פ עומק הנזק הרקמתי לשלוש דרגות.

1. כוויה דרגה ראשונה – הנפוצה כוויה משיזוף יתר. בד”כ אזור אדמדם העובר הלבנה בעקבות לחץ מקומי. הנזק הוא בעיקר לשכבה העליונה של העור – האפידרמיס. ההחלמה בד”כ ספונטית בפרק זמן של עד כשבוע ימים.
2. כוויה דרגה שניה – כוויה החודרת על חלק השני של העור – דרמיס. כאן מתקיימת חלוקה לשנים:
   1. דרגה שניה שטחית: כוויה המלווה כאב ולעיתים הופעת שלפוחיות. כוויה כזו בד”כ חולפת בתוך כשלושה שבועות. עשויה להשאיר בעקבותיה כתם או שתחלוף ללא שייר כלשהו.
   2. דרגה שניה עמוקה: בד”כ בגוון לבן שנהב עשויה ליצור צלקת. זמן ההחלמה ארוך הרבה יותר. בכוויות מסוג זה נדרשת לעיתים השתלת עור להשלמת תהליך ההחלמה.
3. כוויה דרגה שלישית – חודרת עד לעומק האפידרמיס. גורמת צלקות ובד”כ נדרש טיפול בהשתלות עור מיידיות ושימוש בתחבושות “לוחצות”.

בתהליך של כוויה ישנו הרס של תאי העור ושחרור של כימיקלים המעוררים גירוי עיצבי וכאב. כאשר עור חדש נוצר ופצעי הפצע נסגרים מתרחשת החלמה. אולם במקרים בהם הכוויה הינה נרחבת או עמוקה קיים חשש לזיהום משני ע”י חיידקים בד”כ. יש לזכור שבמצבים של כוויות נרחבות קיים אלמנט של איבוד נוזלים מאזורי חסר עור וקיים חשש להתייבשות. זו היא למעשה הסיבה שבכוויות שני הסיבוכים המצריכים התייחסות הינם זיהום והתייבשות. קיימים סיבוכים ארוכי טווח כמו למשל התכווצות של הרקמה המתקנת ועקב כך עיוות של האזור הפגוע לעיתים עד כדי הפרעות בתנועתיות (למשל אם הכוויה היא בגפיים).

באזור הכוויה ובהתאם לחומרתה ייתכנו בהמשך שינויים זמניים עד קבועים בתחושות כמו חום, קור, לחות, מגע וכאב. עשויים לחוש גם שינויים בהזעה (באם קיימת פגיעה בבלוטות ההזעה) ולכן קיימת גם חשיבות לביגוד הולם אצל כאלו שעברו כוויה.

הטיפול

כוויות דרגה ראשונה – מחלימות בד”כ מעצמן בדרך טבעית. בעוד שכוויה מדרגה שניה עמוקה ודרגה שלישית מצריכות בד”כ השתלות עור וטיפול בצלקות הנותרות. לעיתים מטופלים כאלו נזקקים לטיפול תומך במסגרת בית החולים כמו נוזלים, משככי כאבים וטיפולים אנטיביוטים.

לכוויות מהדרגה הראשונה מספיק בד”כ טיפול מקומי ולעיתים חבישה.

מניעה

היות וילדים בגיל הרך אינם מודעים לסכנות האורבות מבחינתם בכל פינה (תנור, כוס הקפה, סיגריה וכד’) רצוי להרחיק עד כמה שניתן סיכונים כאלה מהישג ידם. יש לזכור כי בעבור תינוק זוחל התנור המחמם או הכוס העומדת על השולחן עשויים להיות אטרקציה למשחק. בנוסף, יש לזכור כי לתינוקות יש לעיתים קושיי בהרחקת איבר הגוף ברגע שכוויה מתרחשת וכך ניתן לעיתים למצוא מצבי חריכה במקומות בהם אדם מבוגר היה נרתע מהר הרבה יותר לאחר המגע הראשוני. חשוב להזכיר כי גם חשיפה מופרזת לשמש – ובתינוקות חשיפה כזו יכולה להיתבטא בחשיפה של כ-30-45 דקות – זמן הנראה סטנדרטי עבור כל מבוגר עשויים לגרום לכוויה בגופו של התינוק. לא כאן המקום לדון בחשיבות חשיפה לשמש לצורך שפעול ויטאמין D אולם חשוב להזכיר כי אין שום צורך בחשיפות ארוכות במיוחד.

טיפול מיידי

יש לזכור כי ברגע שמתרחשת כוויה והנזק הטרמי (של החום) קרה רצוי להרגיע ולטפל במקום בעיקר ע”י משחות מקומיות. השימוש השריית האיבר הפגוע במים קרים או שימוש בקרחומים עשוי להקל על הכאב אך לא ישנה את מהות הנזק.

רצוי תמיד לקבל חוות דעת מרופא עור לגבי מהות וחומרת הכוויה כיוון שאם קיים חשש לסיבוכים ארוכי טווח כדאי ורצוי להתחיל לטפל בכך מיידית לאחר הפציעה.